הקשר בין חוסן נפשי ,טראומה ,דיכאון ותמיכה חברתית של יתומים "הירואים" ו"לא הירואים"
הקשר בין חוסן נפשי ,טראומה ,דיכאון ותמיכה חברתית של יתומים "הירואים" ו"לא הירואים" /שירלי שפירא ,2008
The relationship between moral strengh depression,and social support among "heroic" and "non heroic" orphans
המחקר עסק בתהליכי יתמות "הירואית" ו"לא הירואית"-אתגרים ובעיות של יתומים במדינת ישראל .המחקר כלל יתומים מאב של טרור בארץ ובעולם ,פיגועים ומלחמות (להלן יתומים הרואים)ויתומים מאב שנפטר מנסיבות של מחלה קשה ו\או תאונות דרכים והתאבדות .מטרת המחקר הייתה לבחון ולהשוות את תגובתם לטראומה ,דיכאון ,חוסן נפשי ותפיסתם את התמיכה החברתית.לצורך השוואה בדקו שלוש קבוצות שכיום נמצאות בקב' הגיל (25-60) שהתייתמו בילדות ובגיל ההתבגרות (0-18).
המחקר עסק בשכול של יתומים שאיבדו את אביהם בנסיבות שונות ובנושא החוסן הנפשי וכיצד הוא בא לידי ביטוי בכל אחת ואחת מנסיבות המוות בה איבדו את אביהם.יתומים הרואים זוכים לתמיכה כלכלית ,חברתית,רגשית ומשתתפים בטקסי אבל וזכרון במשך שנות התבגרותם.ההנחה היא שיתומים אלו יתמודדו ביתר הצלחה עם הטראומה והאובדן לעומת יתומים ,רגילים",קרי ממחלות ותאונות דרכים .אלו האחרונים נאלצים ברוב המקרים להתמודד לבד,ללא עוגן רגשי למעט המעגל המשפחתי המקורב אליהם.
במחקר השתמשתי בשאלונים שונים :שאלון דמוגרפי ,מצבי ,דיכאון GHQ12 General Health questionnaire,משולב עם שאלון דיכאון BDI של (Beck (1961,טראומה( IES)Impact of Events Scale) חוסן נפשי שאלון קונור ודוידסוןCD-RISC תמיכה חברתית MPSSשפיתחו זימט ואחרים .
השערות המחקר בדקו הבדלים בין כל אחד מן המשתנים .נבדק הקשר בין תמיכה חברתית לבין טראומה ,דיכאון וחוסן נפשי.כמו כן נבדקה השפעת הגיל על המשתנים במחקר.
ממצאי המחקר:
נמצא כי התמיכה החברתית ורמת החוסן הנפשי גבוהים אצל כלל המשיבים.
חוויית הטראומה וכן הדיכאון נתפסים כנמוכים.החוסן הנפשי של יתומים הרואים נמצא גבוה יותר מחוסן נפשי של יתום לא הרואי רק בקב' הגברים,רמת הדיכאון בקב' היתומים נמוכה יותר מאשר גברים בקב' הביקורת.
נמצא כי היתום ההרואי יחווה יותר סימפטומים טראומטיים מאשר היתום הלא הרואי וקב' הביקורת.נמצא קשר בין סוג יתמות לחוויית הטראומה .לא נמצאו הבדלים בין סוגי היתמות השונים.
תמיכה חברתית מנבאת הן התמודדות עם דיכאון וטראומה והן חוסן נפשי.
נמצא אצל משתתפים שגילם נמוך מ-5 שנים רמות נמוכות של דיכאון בהשוואה לרמות הדיכאון בקרב משתתפים שגילם עולה על 5 שנים.